לרוב, עסק אינו נופל למצוקה כלכלית באופן פתאומי ובלתי צפוי, ותהליך ההתדרדרות הוא הדרגתי ועמוס אורות אזהרה. פעמים רבות מתעלמים יזמים מאורות האזהרה, ומוצאים את עצמם מכירים ברוע המצב כשהמצב כבר רע מדי.
ניכר שעברה נקודת האל-חזור כאשר קריסת העסק הינה בלתי נמנעת. פעמים רבות הופכת הראייה של היזמים את העסק לצרה מדי, והם נוטים להתמקד באובליגו מן הבנקים כנתון יחיד בבדיקות תקופתיות של מצב העסק. ישנם איומים נוספים, כמו גניבת נתונים מהמחשב למשל (גיא גלבויז יכול לעזור לכם איתם), לאור לחצים מצטברים סביב שגרת יומו של היזמים, נוטים הם להזניח אספקטים בעבודתם שנראים כמשניים או חסרי השפעה; אך מה כאשר אלו אינם חסרי השפעה כלל וכלל?
התדרדרות נסתרת מהאובליגו
ככל שמשתנה ומתפתח העסק, כך גדלים ומשתנים תנאי החשבון של העסק. פעמים רבות הצלחתו והתרחבותו של העסק מביאה לכדי תחושה של ירידה בעלויות ביחס להכנסות, אך תחושה זו הינה אשליה. בהתאם להתגברות ההכנסות, משתנה האובליגו ועולות ההוצאות על המשאבים. לכן כל עוד נותרים אחוזי הרווחים כשהיו, ההכנסות הנוספות מצטמצמות לסכומים מסוימים. תוכנית עסקית נבונה שלוקחת בחשבון את כל המשתנים, עשויה בהחלט להביא לשיפור משמעותי בהתנהלות העסק.
גבולות האשראי הנחוצים נמדדים על פי שני מדדים: תחשיב הרווחים ומגוון ההוצאות של העסק לכדי ממוצע ימי האשראי ומחזורי הפעילות. ממוצע ימי אשראי שלילי יחייב בהון חוזר גבוה יותר בהתרחבות וגדילת פועלו של העסק. עסק שהתדרדרותו נמשכת זה זמן מה עתיד למצוא את עצמו במצוקה מפתיעה אל מול אובליגו גבוה באופן בלתי צפוי.
מניעה מוקדמת
אם כן, הסתמכות על נתוני האובליגו לבדם אינם מספיקים לוידוא ואבחון מצבו הכלכלי של העסק. לא די בנתונים אלו לתאר את מצבו של העסק, ועל היזמים להמשיך ולהקפיד לחשב ולנתח את נקודת האיזון (כולל הוצאות צפויות וקבועות, כמו גם הוצאות בלתי צפויות) ביחס להכנסות.
הסתמכות על האובליגו לבדו, כמוה כמו יציאה לקרב עם חיצים איכותיים – ללא מגוון נתונים נוספים, כמו הקשת ומפעילה, אין בהם טעם של ממש.
בחינת האלמנטים האלו אחת לחודש ואחת לארבעה חודשים מהווה אצבע על הדופק של העסק. בזכות בחינה מדוקדקת תקופתית של מצב העסק ניתן לצפות ולהתכונן לקראת מכשולים וסכנות אפשריים. עסק איננו חייב להגיע לנקודת האל-חזור, סכנות רבות ניתן לזהות בשלבים מוקדמים.