ישנם כמה דברים שאסור לעשות בכל הקשור להוצאת לשון הרע. חוויות אישיות, כל עוד הן לא נוגעות ומכפישות אדם אחר, מוטב שיעשו באופן חופשי אך כאשר הן מתנגשות עם חוק איסור לשון הרע, הרי שכאן בדיוק תהיו מאוימים בתביעת לשון הרע.
בגין מה ניתן להגיש תביעת לשון הרע?
בגלל המדיה החברתית, קל יותר מתמיד להצהיר על לשון הרע. הסיבה לכך היא ששירותי מדיה חברתית כמו טוויטר ופייסבוק, מאפשרים לכם "לפרסם" מייד הצהרה שיכולה להגיע למיליוני אנשים.
בין אם זה פוסט בבלוג מזלזל, עדכון סטטוס בפייסבוק, או סרטון ביוטיוב, השמצה מקוונת מתייחסת באותה צורה כמו צורות מסורתיות אחרות, כלומר אתם יכולים להגיש תביעה בגין כל הצהרות לשון הרע שאתם מפרסמים ברשת.
עומסים גבוהים יותר בגין לשון הרע: פקידי ציבור ונתונים
ממשלתנו שמה עדיפות גבוהה לכך שהציבור רשאי להשמיע את דעתו על נבחרי ציבור, כמו גם אנשי ציבור אחרים. אנשים בעין הציבורית זוכים פחות להגנה מפני הצהרות לשון הרע ועומדים בנטל גבוה יותר כאשר הם מנסים לזכות בתביעה בגין השמצה.
כאשר נמתח ביקורת על גורם רשמי בצורה שקרית ופוגעת בדבר הנוגע להתנהגותו בתפקיד, על הפקיד להוכיח את כל הגורמים הנ"ל הקשורים להשמצה רגילה, ועליו גם להראות כי ההצהרה נאמרה ב"זדון ממשי".
לשון הרע בזדון – דמות ציבורית
"זדון בפועל" – הוגדר בתיק שהוחלט בשנת 1988. באותו מקרה, בית המשפט קבע כי הצהרות מסוימות אשר יהפכו לשון הרע בדרך אחרת, היו מוגנות על ידי התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.
משמעות הדבר הייתה, כי פקידי ציבור יוכלו רק לזכות בתביעת לשון הרע כאשר ההצהרה שהושמעה לא הייתה בטעות.