בהינתן הכתובה על ידי הגבר, הפשר שלה התקיימות של חוזה בין שני הצדדים לכל דבר ועניין ובהתאם לכך מתחייב הגבר לטפל במנעד נרחב של הצרכים של אשתו, לרבות – קיום של יחסי אישות אתה, לדאוג לזון אותה, הביגוד שלה, הכלכלה שלה וכן אופן הפרנסה שלה. קראו כאן בהרחבה על נושא הכתובה.
אז מה היא כתובה מבחינה משפטית?
הכתובה מהווה הסכם משפטי עבור כל מצב, אי לכך ובהתאם לזאת כאשר הגבר נושא את חתימתו על גבי הכתובה, הוא למעשה חתם על הסכם משפטי. במצב אשר בו בני הזוג יפרקו את ברית הנישואין ביניהם, עשויה האישה לדרוש את הסך אשר מצוין בכתובה ויש מצבים אשר בהם יורו בתי הדין לגבר לשלם אותם, הן אם חלק מהמצוין בכתובה והן אם כל הסך אשר מצוין בכתובה אשר עליה חתם הגבר. במידה והגבר יטען להגנתו, כי לא הייתה בידיו המודעות של ציון הסכום בכתובה והוא ציין אותו רק לשם כבוד האישה או לחלופין אין ידו משגת לשאת בעול הסכום אשר הוא ציין בכתובה, בית הדין יסרב לקבל את הטיעונים שלו והדבר יכול להשתמע כדברים של זלזול בהסכם של הכתובה או של אופן הכתיבה והחתימה על הכתובה על ידי הגבר.
מה הוא ההבדל בין התביעה של האישה לבין התביעה של הבעל באשר לכתוב בכתובה?
במידה ומתקיים מצב אשר בו כלו כל הקיצים בין בני הזוג אשר קשורים בברית של הנישואין והם לא רוצים להמשיך את מהלך הנישואין שלהם בשל כך כי הקשר הזוגי ביניהם עלה על שרטון, בדרך כלל בית הדין הרבני אינו יחייב אותם למלא אחר המצוין בכתובה, אלם אם כן יימצאו סיבות קשות נגד הגבר אשר בעטיין אפשר לאלץ אותו בגירושין.
בעת שהגבר נוקט בהליך של גירושין, הוא צריך להביא לכדי סיבה מספיקה וזה כדי שידון בית הדין בתביעה שלא אשר הוא אינו מעוניין לתת בידי האישה את הכתוב בשטר הכתובה והוא ייתן את הסכמתו כי הוא אינו צריך לשלם את הכתובה, גם בהיבט של ראיה עבור הבגידה של האישה על ידי גבר אחר וגם בראיה של האישה אשר מסרבת לקיים אתו יחסי אישות. מאידך, במידה ותנקוט האישה בהליך של גירושין ותבקש את המצוין בכתובה, היא צריכה להמציא ראיה עבור בית הדין כי יש סיבה שמתקשרת להתנהגות של הבעל, אשר בעטיה יש על בית הדין לאפשר את קבלת הסכום אשר בכתובה.