אדם שמוגדר כאדם שסובל מאובדן כושר עבודה הוא כזה שאינו יכול לעבוד עקב תאונה או מחלה. אובדן כושר עבודה יכול להיות קבוע או זמני, אך בכל מקרה הוא מצב בו אדם אינו יכול להתפרנס. במדינת ישראל מבוטחים האזרחים על ידי ביטוח לאומי, וישנם אנשים שמבטחים עצמם על ידי ביטוח פרטי בנוסף לביטוח הלאומי, וזאת על מנת לקבל כספי פיצויים נוספים במקרים של אובדן כושר עבודה.
בנוסף, ישנם שני מצבים של אובדן כושר עבודה האחד הוא זמני בו אדם אינו יכול לעבוד במשך שלושה חודשים שלאחריהם הוא חוזר לתפקוד מלא ולמקום עבודתו. והשני הוא אובדן כושר עבודה מלא בו האדם מאבד את כושר עבודתו לצמיתות ופגיעתו בלתי הפיכה והוא אינו יכול לחזור לתפקוד הקודם.
באובדן כושר עבודה מלא האדם אינו יכול לעבוד בשום משלח יד עקב פגיעות שכרו ירד והצטמצם בצורה משמעותית וגם חברות הביטוח הגדירו אותו כי הוא נמצא בהגדרה של אבדון כושר עבודה מקצועי בתחום הו הוא התמחה.
אבל מה ההבדל בין אובדן כושר עבודה חלקי לאובדן כושר עבודה מלא?
אובדן כושר עבודה מלא היא סיטואציה בה האדם איבד לחלוטין את היכולת שלו לעבוד ולהשתכר מעבודתו. במקרה כזה הוא אינו יכול לעבודה ב 75 מהאחוזים והוא מוגדר כך גם על ידי הביטוח הלאומי. אדם שסובל מאובדן כושר עבודה לא יכול לעסוק במקצוע עקב פגיעתו פציעתו ומחלתו והוא זקוק לתמיכה כספית מביטוח לאומי וביטוח הפרטי על מנת להתקיים. משמעות אובדן כושר עבודה מלא היא כי האדם אינו יכול לעבוד בשום מקצוע שיפרנס אותו והוא חייב להיתמך כספית על ידי הגוף הממשלתי – הלוא הוא הביטוח הלאומי.
אובדן כושר עבודה חלקי
אובדן כושר עבודה חלקי שונה מאובדן כושר עבודה מלא בכל שהאדם שנפגע או חלק אינו יכול להתפרנס כמו בעבר במצב חלקי. משמע, האדם יכול לעבוד אך הוא אינו מתפקד כתמול שלשום. לפני הפגיעה האדם תפקד טוב יותר במקום עבודתו וכעת הוא נמצא בתפקוד חלקי.
לעיתים עקב אובדן כושר עבודה חלקי על הנפגע להחליף עבודה או תפקיד שמרעים את תנאיו ואת יכולת השתכרותו ולכן כעת עליו להיתמך על ידי הביטוח והמוסד לביטוח הלאומי. הירידה ברמת השכר מזכה את האדם בפיצוי כספי ותמיכה כספית בהתאם לחוק במדינת ישראל. חשוב לציין שבשני המקרים יש להצטייד תמיד בביטוח פרטי על מנת לקבל את הפיצוי המתאים.